Parterre Projects

יום שבת, 13 ביוני, ב 11:00, יתקיים בפרטר אירוע נעילת התערוכה של דני קרוון. האירוע מוקדש לאחד הפרויקטים החשובים והמרגשים ביצירתו: Passages: Homage to Walter Benjamin, סביבה פיסולית שיצר קרוון בעיירה פורטבו שבצפון ספרד לזכר הפילוסוף והמבקר היהודי-גרמני וולטר בנימין.

בשנת 1994 נחנכה במקום עבודתו של קרוון, Passages — “מעברים” או “פסאז’ים”. העבודה אינה מתפקדת כאנדרטה. קרוון לא ביקש להמחיש את סיפור חייו של בנימין, אלא ליצור מרחב שבו המבקר חווה בגופו הליכה, טיפוס והתבוננות. המהלך הפיסולי מוביל את המבקר אל מעבר צר החצוב במצוק, היורד בהדרגה לעבר המים. ככל שמתקדמים, האופק נפתח לאיטו — המבט נמשך אל הים ואל המרחב האינסופי שמעבר לו, והדרך עצמה מסתיימת במבוי סתום. זהו רגע של התבוננות שקטה ופיוטית, אך גם של הכרה בגבולות האדם מול ההיסטוריה והגורל.

On Saturday, 13 June, at 11:00, Parterre will host the closing event of the Dani Karavan exhibition. The event is dedicated to one of the most important and moving projects in his oeuvre: Passages: Homage to Walter Benjamin, a sculptural environment created by Karavan in the town of Portbou in northern Spain, in memory of the German-Jewish philosopher and critic Walter Benjamin.

In 1994, Karavan’s work Passages was inaugurated at the site. The work does not function as a conventional monument. Karavan did not seek to illustrate Benjamin’s life story, but rather to create a space in which the visitor experiences walking, climbing, and looking through the body. The sculptural path leads the visitor into a narrow passage carved into the cliff, gradually descending towards the water. As one advances, the horizon slowly opens: the gaze is drawn towards the sea and the infinite space beyond it, while the path itself ends in a dead end. It is a moment of quiet, poetic contemplation, but also of recognising the limits of the human being before history and fate.

המדרגות של קרוון מהדהדות ארכיטקטורות עתיקות - זיגורטים מסופוטמיים, פירמידות מדורגות, מקדשים פרה־קולומביאניים ומבני פולחן מדבריים - אך הן עוברות אצלו הפשטה מודרניסטית חריפה. הן הופכות מצורה היסטורית לארכיטיפ או דפוס מתמטי. דרך הבטון, הפלדה, האבן או העץ, קרוון מטעין את המדרגות במשקל חומרי עצום, ובו בזמן מעניק להן תחושת ריחוף מופשטת. יש במדרגות של קרוון גם ממד פוליטי ואקזיסטנציאלי משום שהן עוסקות תמיד בשאלת המעבר: מהאדמה הזאת, מהכאן והעכשיו, למימד אחר.

חזרתי לכיכר הבימה.
באמצע היום. החום הרגיל של תל אביב, הרעש, הקורקינטים, אנשים שממהרים לשום מקום ברור.

ופתאום יש את הרגע הזה של הכיכר.
המים השחורים. האבן הבהירה. השורות המדויקות של העצים.
משהו כמעט מופשט בתוך העיר הזאת, שבדרך כלל לא משאירה מקום לריק.

חשבתי על דני קרוון ועל זה שהוא הצליח לעשות בתל אביב משהו שהוא לא בדיוק פסל ולא בדיוק אדריכלות, אלא מצב.
מקום שאנשים פשוט עוברים דרכו, יושבים עליו, מחכים, מסתכלים בטלפון, נפגשים, נעלמים.

בלי דרמה.
בלי נוסטלגיה.
פשוט רגע נדיר שבו מרחב הופך לכיס אוויר בתוך ההמולה של העיר.

I ❤️ TLV

אחר שבועות של מלחמה, אנחנו פותחים מחדש את התערוכה של דני קרוון, ״הרהורים על מלחמה ושלום״.
במלחמת ששת הימים, בזמן שירות מילואים, התלווה קרוון לכוחות הלוחמים ויצר סדרה של רישומים מהירים ואקספרסיביים, התופסים ברגע מכריע את הפיתוי ואת העוולה של המלחמה. לעומת מציאות זו, ולאורך עשורים, הוא יצר סביבות של שלום — מיצבים, פסלים, רישומים, הדפסים — בשיווי משקל מופלא של שקט וזרימה.
בתערוכה מבחר מיצירותיו של אחד מגדולי האמנים הישראלים שבמשך שנים של יצירה ממוקדת עוקב אחר תנועת המטוטלת של הקיום, ריקוד המוות והחיים.

Image: Dani Karavan, Two Environments for Peace, Forte di
Belvedere, Firenze (1978)

After weeks of war, we are reopening the exhibition by Dani Karavan, “Meditations on War and Peace.”
During the Six-Day War, while serving in the reserves, Karavan accompanied the combat forces and created a series of rapid, expressive drawings that capture, in a decisive moment, both the seduction and the injustice of war. In contrast to this reality, and over the course of decades, he created environments of peace — installations, sculptures, drawings, prints — in a remarkable balance of stillness and flow.
The exhibition presents a selection of works by one of Israel’s greatest artists, who, through dedication and focused practice, traces the pendulum movement of existence — a dance of death and life.

Dani Karavan

Meditations on war and peace

14.2.2026-28.3.2026

Great installation views by that look much greater in reality

At

Wish you were here

Opening times:
Wed and Thurs 11-16
Fri and Sat 11-14

Currently on view at Parterre:
Dani Karavan
“Meditations on War and Peace”

Prints:
דני קרוון - הדפסים:

1.⁠ ⁠״סולם״ (2011) - ההדפס עוצב עבור להקת בת שבע, שני המלבנים הכחולים מייצרים מבנה של סולם: עלייה וירידה, גוף המטפס, ותנועה בין ארץ לשמיים.

2.⁠ ⁠״מחווה לאמיל גרינצוויג״ (1983) - אמיל גרינצוויג היה מורה ופעיל שלום, שנהרג ב-10 בפברואר 1983 כאשר רימון הושלך לעבר הפגנת שלום עכשיו בירושלים. הרצח סימן רגע מכונן בפוליטיקה הישראלית: אלימות פוליטית פנימית, בתוך השדה האזרחי, לא בשדה הקרב.

3.⁠ ⁠״ספירלה״ (אמצע שנות ה-80) - הספירלה אצל קרוון איננה דקורציה; היא תנועה. בשנות ה-80 הוא מעמיק בעיסוק במרחב כנתיב – הליכה, תהליך, חצייה. הספירלה מגלמת תנועה שאינה ליניארית אך גם אינה מעגלית סגורה. היא חזרה שאינה זהה לעצמה.

4.⁠ ⁠״אור״ (שנות ה-80) - אצל קרוון, האור הוא חומר. בעבודותיו הפיסוליות האור הוא חלק מהקומפוזיציה – נופל, משתקף, חותך את הבטון. כאן הזהב מגלם את האור, אך הסדק מכניס תנועה וזמן.

5.⁠ ⁠״זמן (כחול)״ , 2009 - חצאי העיגול ההופכיים יוצרים זיכרון של תנועה מחזורית. קרוון מציע תפיסה של זמן כמרחב של מפגשים ולא כרצף של אירועים. הזמן איננו “עובר” — הוא נוצר במגע בין אירועים.

Omri Harmelin | The Future of the Book | December 2025

Artists who are writers, and writers who are artists, work along the seam where vision, touch, and reading meet. Both art and literature exist as “objects of desire” that do not provide a final answer but instead arouse impulse, fissure, inquiry. Sometimes a book on a shelf carries a promise even before it is opened, and beauty, as Stendhal wrote, is a hope for happiness rather than its fulfilment. Between literature and art there is an alliance of freedom. Within them unfolds the possibility to move through time, to set a narrative in motion, and to construct a world. In this space, our capacity for identification is also formed—the ability to see the world from other points of view, without committing, without agreeing, but through understanding or sharedness.

On Saturday at 12:00 in the Parterre, there will be a launch of Daria Shu’ali’s new book Shin and a conversation with: Noa Menhaim, Yaniv Iczkovits, Roee Rosen, and Roy Brand.

Photos: Daniel Hanoch

עמרי הרמלין | עתיד הספר | דצמבר 2025

אמנים שהם סופרים, וסופרים שהם אמנים, פועלים על התפר שבו המבט, המגע והקריאה נפגשים. גם האמנות וגם הספרות מתקיימות כ”אובייקטים של תשוקה” שאינם מספקים תשובה סופית אלא מעוררים דחף, סדקנות, חקירה. לפעמים הספר על המדף נושא הבטחה גם מבלי שקראו בו, וכך גם היפה כמו שאמר סטנדהל, הוא תקווה לאושר ולאו דווקא מימוש שלו. בין הספרות לאמנות יש ברית של חירות. בהן נחשפת האפשרות לנוע בזמן, להניע נרטיב ולבנות עולם. במרחב הזה נוצרת גם היכולת שלנו להזדהות, לראות את העולם מנקודות מבט נוספות, מבלי להתחייב, מבלי להסכים אבל מתוך הבנה או שותפות.

ביום שבת 12:00 בפרטר השקת ספרה החדש של דריה שועלי ״שין״ ושיחה בהשתתפות: נועה מנהיים, יניב איצקוביץ׳, רועי רוזן ורועי ברנד.

צילום: דניאל חנוך

בבסיס העשייה של עמרי הרמלין מצויה שאלה עתיקה: מהו הדבר שאנו רואים — ומהו הדבר שאנו חושבים שאנו רואים. ביצירתו נפרש מתח מתמיד בין מראית עין לאמת, כאשר הספר מתגלה כגוש עץ מגולף. בכל עבודה נדמה כי הרמלין מציב אותנו מול רגע של הכרה מטלטלת — הרגע שבו המוכר קורס אל תוך הספק, והדבר שאנו יודעים מאבד את תוקפו.

בשבת הקרובה, 22.11 בשעה 11:00, תפתח תערוכת יחיד של הרמלין בה נחתור תחת מושגי האותנטיות ונציע לצופה לשהות במרחב של אמביוולנטיות: לא לבחור בין אמת לשקר, אלא להכיר בשבריריות של ההבחנה עצמה.

פרטר- פרישמן 37 תל אביב