LeeoReal - Creative visual design

הרחובות של חיפה כבר הפנימו אותי טוב.

זה לא רומנטי וזה לא רלוונטי, כי עדיין חם.

לפעמים אני
תופסת את עצמי
בוהה בהקיץ,
ופשוט ממשיכה.
לפעמים אני בוהה בהקיץ,
לפעמים,
כשאני איתך.

לפעמים אני בוהה בהקיץ,
תופסת את עצמי,
ובכל זאת ממשיכה.
לפעמים איתך,
זה קורה,
כי אני
כבר לא אוהבת אותך.

אל תבהה בהקיץ,
תפוס את עצמך,
אני עוזבת אותך.
תראה,
פרפרים
קוראים לי לבוא,
איתם
ולהשתחרר ממך.

לא מספיק קר,
נגמרה העונה,
נעים יותר בחוץ.
אז תן לי לבד
לבהות בהקיץ
היד שלך מזיעה.

אם הייתי יודעת מי את/ה, הייתי קופצת

כביכול לדעת כבר
לכל המאוחר
לאן ואיך מכאן
היית צריכה
לבחור מזמן

זה כן או לא
ימין או שמאל
שחור, לבן,
ורוד כחול
הגורל הוא מטושטש
ולא הכל אפשר חדש

אני יודעת וטועה
לוקחת החלטה קלה
ומרצפת בדמיון ותהיות
ומה להיות
מרחוק הכל קטן
לא מאיים, לא מסוכן
ומקרוב גדול עלי
זה רק בראש שלי
אולי

למשוך ולדחוף
ביחד לחוד
למצוא לי מקום
לברוח לאיבוד
רוצה, לא רוצה
מתעקשת, מרפה
מרכיבה לשלם
לפרק חזרה

עורבת לך, ואתה זאב לי.
סותר ומסתתר,
משתתק ומיילל,
בשעות ששתיקן הכבשים יפה להן.
ביטנו מקרקרת לאחרת,
אבל עם זאת מבטיו,
חספוס פיו וטלפיו
מספרים אמת-
רוצה לקחת, אך לא יכול לתת.
הוא בודד ורעב,
אך נסוג מלחולל כאב.
תחת כנפיי להיכנס
מתפתה אך מסרב,
ויגור איש זאב עם אישה עורב?