Clalit Innovation

עוד לא הצבעתם? היום זה היום האחרון שלכם לקחת חלק, להשפיע ולבחור את המנצח הגדול של "מאתגר לפתרון".
ארבעה פרויקטים פורצי דרך של עובדי ועובדות כללית הגיעו לקו הסיום של הגמר הגדול. אחד מהם יקבל את השקעת המנכ"ל וייצא אל הפועל כדי לשנות את פני הרפואה בשטח.
הקול שלכם הוא זה שיקבע מי מהם יעלה לשלב הבא:
שיקומט (כרמל X הרצפלד): פתרון חכם לשיפור הסיווג והמעבר של מטופלים מאשפוז כללי לשיקומי.
From AI to ZZZZ (כרמל): טריאז' דיגיטלי חכם העושה סדר למטופלי טרום הרדמה.
bridge-it (שלוותה): מערכת תומכת החלטה למעבר רגיש ובטוח מאשפוז פסיכיאטרי למעקב בקהילה.
CatFlow (כרמל): מערכת AI חדשנית לסיווג ותעדוף חכם של מטופלים לקראת ניתוחי קטרקט.
ההצבעה נסגרת הלילה. אל תפספסו את ההזדמנות לעצב את המחר של מערכת הבריאות.
הלינק להצבעה מחכה לכם כעת בביו.

ממצאי מחקר החוסן הלאומי: מגמת שיפור לצד אתגר תפקודי מתמשך בקרב צעירים

בכנס המכון הלאומי למדיניות בריאות הוצגו ממצאי הסבב הרביעי של מחקר החוסן ובריאות הנפש המתמשך, המבוצע על ידי חטיבת החדשנות בכללית בשיתוף מכון ברוקדייל. המחקר עוקב באופן עקבי אחר תסמיני המצוקה והתפקוד של הציבור בישראל מאז תחילת המלחמה.

נתוני המפתח המרכזיים:
מגמת שיפור ברורה: שיעור הצעירים (בני 18–34) שחצו סף קליני לחרדה, דיכאון או פוסט-טראומה ירד מ-51% בדצמבר 2023 ל-34% ביולי 2025.

האתגר התפקודי נותר גבוה: למרות השיפור, אחד מכל שלושה צעירים עדיין מתמודד עם תסמינים משמעותיים. יתרה מכך, המחקר בדק את המחיר המעשי בחיי היום-יום ומצא כי 23% מהצעירים מדווחים על פגיעה חמורה ביכולת לעבוד, ללמוד ולנהל שגרה (לעומת 19% בלבד בקרב בני 35 ומעלה).

פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש חטיבת החדשנות בכללית: "הנתונים מלמדים כי המאמצים הרבים במתן מענה מגיב ויזום לבריאות הנפש, בהם שותפה כללית, מתחילים לשאת פרי. עם זאת, אסור להתבלבל: בגילי 18 עד 34 מתעצבים מסלולי החיים הבוגרים – לימודים, קריירה ומשפחה. לכן, דווקא בקבוצה זו חיוני להמשיך ולפתח מענים מתקדמים שימנעו התקבעות של מצוקה ופגיעה ארוכת טווח בתפקוד".

הדר סמואל, מכון ברוקדייל: "הייחוד של המחקר הוא בבחינת המחיר התפקודי של המצוקה ולא רק של התסמינים עצמם. השילוב הזה מאפשר להבין את עומק השפעת המלחמה על הציבור. הנתון לפיו כמעט אחד מכל ארבעה צעירים מדווח על פגיעה חמורה בתפקוד מלמד שהאתגר נוגע ישירות ליכולת ללמוד, לעבוד ולקיים שגרה, ומחייב המשך השקעה במענים נגישים ויזומים המותאמים לקבוצת גיל זו".

החיבור המחקרי המשותף בין מדדי מצוקה נפשית למדדי תפקוד בפועל, מאפשר לנו בחטיבת החדשנות לדייק את המענים, לאתר אוכלוסיות בסיכון באופן פרואקטיבי, ולפתח את הדור הבא של הכלים הטכנולוגיים לתמיכה בחוסן הלאומי.

השבוע הפגשנו את צוותי המחקר והחדשנות מכל רחבי כללית לסדנה מעשית, שהתמקדה בשאלה אחת: איך הופכים הזדמנויות של דאטה ו-AI למוצרים אמיתיים שמייצרים ערך למטופלים ולצוותים בשטח?
צללנו יחד לעולמות של חשיבה מוצרית (Product Thinking), המסע מקונספט ליישום, והחשיבות של Responsible AI ו-OPTICA בבניית פתרונות שהם לא רק חדשניים - אלא גם בטוחים, פרקטיים וניתנים להרחבה (Scalable).
כי חדשנות מוצלחת ברפואה דורשת יותר מטכנולוגיה מתקדמת. היא דורשת את היכולת לתרגם רעיונות ל-Flow מוצרי ולאימפקט אמיתי.
תודה גדולה לדוברות ולדוברים שלנו שהפכו את היום הזה למרתק, מעשיר ובעיקר סופר-פרקטי: ליהי דנאי ומיכאל שוורץ (חטיבת החדשנות), הדס שיינפלד ("הגילדה לניהול מוצר"), וד"ר סתיו זברו (חטיבת החדשנות).
ותודה ענקית לכל המשתתפות והמשתתפים שהגיעו ללמוד, ליצור ולחשוב "מוצרית". נתראה במפגשים הבאים בסדרה! 🚀

מרכז החדשנות של המרכז הרפואי מאיר: המקום בו אתגרים קליניים הופכים לפתרונות
במרכז הרפואי מאיר, החדשנות מתחילה ליד מיטת המטופל. מרכז החדשנות פועל להפגיש בין צוותים קליניים, מהנדסים, חוקרים וחברות סטארט-אפ, במטרה משותפת לתרגם אתגרים רפואיים מהשטח לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המשפרים את הטיפול ומעצבים את עתיד הבריאות.
הפעילות הענפה של המרכז מבוססת על ארבע תכניות דגל, המלוות רעיונות משלב היזמות ועד ליצירת אימפקט קליני:
Enlight Med Foundry: תכנית ההופכת צרכים קליניים לאבות-טיפוס מוחשיים.
Clinitech: חיבור חברות סטארט-אפ למומחיות קלינית ותיקוף בעולם האמיתי.
Enlight Garage: פיתוח פתרונות הנדסיים מעשיים לאתגרים יומיומיים בשטח.
Enlight AI: מעבדת חדשנות לקידום רפואה אחראית ומבוססת נתונים, המונעת באמצעות בינה מלאכותית.
השילוב של יוזמות אלו יוצר אקו-סיסטם דינמי המעודד יצירתיות, שיתוף פעולה ושינוי משמעותי במערכת הבריאות.
אנו מבקשים למסור ברכות חמות לצוות מרכז החדשנות מאיר לרגל השקת האתר החדש, המבריק והמרשים שלהם. כל הכבוד על העשייה המובילה ועל בניית פלטפורמה שדוחפת קדימה את עתיד הרפואה!

גאים לברך את בוגרות ובוגרי המחזור השני של קורס ״מבוא לבינה מלאכותית ברפואה״ של כללית! 🎓
הקורס, בהובלת מערך החדשנות בכללית, הוכיח שוב שבינה מלאכותית כבר מזמן לא יושבת רק באזור של ״חדשנות״ או ״טכנולוגיה״ - היא נוגעת כמעט בכל תהליך, תפקיד, צוות ומטופל בארגון הבריאות הגדול בישראל.
לקורס נרשמו למעלה מ-600 משתתפות ומשתתפים מכל רחבי כללית: מחוזות, בתי חולים, מטה, מקצועות קליניים, ניהוליים ותפעוליים. בסיומו, כ-150 משתתפים השלימו את מבחן הסיום ויקבלו תעודה.
מסע של 10 מפגשים אל תוך העולם האמיתי של ה-AI זה לא היה עוד קורס תיאורטי. המסע הזה, שהתקיים גם בצל המלחמה, התחיל ב-"בואו נבין מה זה AI" והסתיים ב-"בואו נחשוב איך מטמיעים פתרון כזה בשטח בלי לשבור את המערכת". צללנו יחד ללמידת מכונה, מודלי שפה גדולים (LLMs), דאטה רפואי, פרטיות, אתיקה והטיות. אבל בעיקר, עסקנו במה שבאמת צריך לקרות כדי שבינה מלאכותית תעבוד בעולם האמיתי של רפואה - עם התורים, העומסים, נהלי העבודה, מערכות המידע ושאר הדברים הקטנים שהופכים רעיון יפה למציאות מורכבת.
הקורס הזה חידד תובנה משמעותית: העתיד של AI ברפואה לא ייבנה רק על ידי מודלים טובים יותר. הוא ייבנה על ידי אנשי ונשות מקצוע שמבינים גם את הטכנולוגיה, גם את השטח, וגם את כובד האחריות.
תודה ענקית לכל המשתתפים ששאלו, התנסו והגישו רעיונות, לכל המרצים מהארץ ומהתעשייה שליוו אותנו, ולצוות מערך החדשנות שבלעדיו זה לא היה קורה.
נתראה בהכשרה הבאה!

עובדי ועובדות כללית
כבר הצבעתם לפרויקט המנצח שלכם?
אם לא, זה בדיוק הזמן!!

להצבעה:
https://forms.monday.com/forms/a36d25c9554e8b7a93670b3174863022?r=euc1

אירועים רפואיים במהלך ההריון יכולים להשאיר "חותם" שמופיע רק 20 שנה מאוחר יותר!
מחקר ישראלי פורץ דרך שהוצג השבוע בכנס האונקולוגי (ASCO), חושף נתון דרמטי ומרתק: ילדים שנולדו לאמהות שאובחנו כחולות סרטן במהלך ההריון, עלולים להתמודד עם סיכון מוגבר למצבים דלקתיים (כמו קרוהן, קוליטיס, אסתמה, אלרגיות ומחלות לב).

החלק המפתיע? הנטייה הזו לא מופיעה בילדות, אלא מתעוררת לפתע רק בשנות ה-20 לחייהם.
איך בכלל עולים על קשר כזה אחרי שני עשורים? כאן נכנסת לתמונה העוצמה של Real-World Data.

המחקר בהובלתן של פרופ' אירית בן אהרון (מהמרכז הרפואי רמב"ם) וד"ר סמאח חאיכ (ממכון כללית למחקר ואוניברסיטת תל אביב), שילב בין שנים של מחקר מעבדתי ובין מאגר הנתונים העצום של שירותי בריאות כללית.

היכולת הטכנולוגית והמחקרית להצליב נתונים של למעלה מ-3,500 נשים שחלו בהריון וצאצאיהן, ולהשוות אותם לקבוצת ביקורת של 28,000 נשים, אפשרה לחוקרים לאתר דפוסים נסתרים שעד היום פשוט לא היה ניתן לזהות בדרכים קונבנציונליות.

לדברי החוקרות, אותם צעירים וצעירות נמצאים כיום "מתחת לרדאר" של המערכת הרפואית. הגילוי הזה הוא צעד ענק שיאפשר בעתיד לייצר הנחיות קליניות חדשות, להעניק להם מעקב יזום - ולספק רפואה מונעת ומדויקת הרבה יותר.

מה אם בינה מלאכותית קולית הייתה עושה הרבה יותר מסתם לענות לשיחות? מה אם היא הייתה יכולה לעזור למערכות בריאות להגיע למטופלים באופן יזום, לשפר את המעקב הרפואי, להפחית את העומס התפעולי ולתמוך בטיפול מותאם אישית בקנה מידה רחב - והכל תוך שמירה על בטיחות, אחריות ושילוב עמוק בתהליכי עבודה קליניים אמיתיים?

אנו נרגשים להשיק רשמית קול קורא בינלאומי לפלטפורמות Voice GenAI.
המטרה? לעזור לעצב את הדור הבא של הרפואה הפרואקטיבית.

חברות שייבחרו יזכו להזדמנות לשתף פעולה עם צוותי החדשנות והצוותים הקליניים של כללית, לבחון ולהציג את הפתרונות שלהן בתוך אחת ממערכות הבריאות המתקדמות בעולם, ואף לקחת חלק בפיילוט מתוגמל שנועד להעריך הטמעה בקנה מידה רחב בסביבת אמת.

מה אנחנו מחפשים?
פתרונות Voice GenAI מתקדמים בעלי יכולות שיחה חזקות, כלים פרואקטיביים למעורבות מטופלים, אינטגרציה חלקה לזרימות העבודה, תמיכה רב-לשונית - ובמיוחד תמיכה מלאה בשפה העברית, ותשתית בינה מלאכותית אחראית, המתאימה לסביבות קליניות אמיתיות.

⏳ מועד אחרון להגשה: 23 ביוני, 2026
הפרטים המלאים והקישור להגשה מופיעים בביו!