Meet Pilates

ימי חמישי עם מירי 🪬🦋🩵🦋🪬 איזה בלס, מאמא מיה

אתמול כשעבדתי בפלוֹר, ועשיתי צ׳ייסרים עם לקוחות במסעדה אחד שהרים מולי כוסית אמר "2026 תיהיה שנה של פריצוֹת".

זה תפס אותי, כי 6 היא הספרה האהובה עלי והיא גם מזכירה לי שבלול , קונכיה והתכנסות.. כמו כתיבתה מהתנועה פנימה אל העומק ואל גילוי הליבה, בשינוי כיוון עשויה להתגלות התנועה החוצה מהמהות אל הפירצה והפריצה.

יש כל כך הרבה דרכים ״לעשות את זה״; לעבור את היום,
לעבוד , ללמוד , להתמקצע , להשתנות , להתפתח ולגדול.
לבחור בכל יום מחדש; מי אני רוצה להיות, כיצד מתאים לי ׳להתגשם במציאות׳ — עם ובלי מרכאות.

שש של עֹצְמת התנועה בכיוון האחד, המשכית, עגולה ושלמה.
שתי ידיים, שתי רגליים, ושתי קצוות לעמוד השדרה - זנב וקודקוד. 6 עקרונות הפילאטיס - נשימה, מרכז, דיוק, ריכוז, שליטה וזרימה. שישה כיוונים- ימין ושמאל, מלפנים ומאחור, מטה מעלה … ואינסוף 🌀

חורף עכשיו וקר,
בנתיים ראיתי מעט שבלולים והרבה חשוּפיוֹת
2026 נשמעת לי כמו שנה של להעיז ולהיות ,
מתוך ההבנה שגם זה בר חלוף❄️

📷 מכשף רגעים לנצר משובח
(ואני בתפקיד מלבישה על סט SN super.natural

התרחבות שקורת מתוך שינוי,
גדילה שבוראת מציאות חדשה 🔮
אלופות מהסטודיו (געגועיי לאחותי משמאל)
וחתולה שאני אוהבת ומעריכה
כולנו עוברות את הדרך, משתנות
ותמיד בצמיחה🌱🧿

ימי שני, שמונה בבוקר עם אבינעם💛
תודה לך מאסטרו, על כל מפגש מחדש בהתמסרות ומתוך הקשבה , פשוט נפתח השער - נקודת אור ✨

#קונטרה
לתפוס, למשוך, לדרוך ולדחוף.
להישען, להיתמך
להתארך מתוך עצמך.

"כל רגע בחיינו יכול להיות ההתחלה של דברים נפלאים" / ג'וזף פילאטיס

להסכים לזרום, לאפשר ולבחור
בכל רגע מחדש
ושוב.

#התחלות
כמו שבוע חדש, כמו יום חדש, כמו בוקר
לשמוע את הקומקום רותח..
להסיט את הוילון ולתת לקרניים חמימות של חורף לחדור פנימה, ולהתרווח.

האם ניתן לחזור ולהמשיך, מנקודה חדשה?

לפני שלושה וחצי חודשים יצאתי לחופשה קצרה אי אז בסוכות, למדבר לחברים, לנשום קצת אוויר אחר, עם כוונה מלאה לחזור לעמק החולה "אחרי החגים" ל"שגרה".. מושגים שאני כבר לא בטוחה מה המשמעות שלהם.

הגעתי למצפה רמון אהובתי, לפחות בנתיים אני כאן וכמה שזה מרגיש טבעי , הכי קרוב לבית.
השלב המתבקש הבא הוא להמשיך לנוע..

מזמינה אתכם לשיעורים בקבוצות קטנות ואינטימיות בביתי (הזמני) במצפה רמון 🩵

#להתמסר
להתמסר.. תמיד הרגיש לי כמו קצת לוותר, ליצוק את עצמי אל תוך תבנית קיימת. זה מחייב, מקבע, זה מחתים צורה.
אבל לפני כמה ימים כשקיבלתי טלפון ממישהי, שגמלה החלטה בליבה- "השנה אני בוחרת לעשות משהו בשביל עצמי.. בשביל הגוף שלי" והצעד הראשון מבחינתה היה להתקשר אלי, לשתף את הרצון הזה, ולהתעניין בדרך שבה אוכל לעזור לה - התרגשתי בבת אחת.
חשבתי מיד מחדש על המילה הזו ומאז היא מהדהדת בי- להתמסר! כמה תנועה יש בזה, הבחירה להעביר את הכדור, היא לא לוותר, להפך- מתוך שיתוף יכולה להיווצר התמסרות, הקשר בין אנשים- זה זז.. כל הזמן, זה חיי !
הגוף שלנו זז כל הזמן , וכשהוא לא, או זז מתוך כורח ולא מתוך הקשבה..
הרי אנחנו מסורים ! מסורים לעבודה, למשפחה.. לנסיעות, להבטחה.. למירוץ החיים. איך אנחנו מסורים, כמו כדור שטס בכיוון אחד?
אולי הגיע הזמן להתמסר, לשנות כיוון, לבקש עזרה, לבחור את הבחירה שתשנה משהו באורח החיים שלנו כפי שהכרנו אותו?
הזדמנויות יש בכל פינה- כדאי לפקוח עיניים טוב טוב ולהתכונן,
תכף הכדור יגיע אליך, תנועתו אינה פוסקת
השאלה היא לאן נכוון ובאיזו עוצמה?