Dadush

DADUSH

היי אני צופית, גרה בכפר רופין, שבעמק המעיינות, עם בעלי ושלושת ילדיי.

כולם שואלים אותי למה דדוש?

דדוש זאת סבתא שלי, שקוראים לה בכלל חדרה. אבל נכדה ראשונה שלא הצליחה להגיד את שמה ופשוט קראה לה דדה, כמו שתינוקות מבטאים, הצליחה לייצר לה שם חדש. דדה. מאז כל הנכדים קוראים לה דדה/דדוש. כמו כל הסבתות של פעם, דדוש הייתה שומרת עלינו בבוקר שההורים היו בעבודה. היא הייתה מפנקת אותנו בעוגיות השבלול שנמצאות בקופסת פח מעל מכונת כביסה במחסן, דדוש הכינה את עוגות יום הולדת המרשימות ביותר לגן והתגאנו בהם מאוד היא גם תפרה לנו שמלות, תחפושות ובגדים מיוחדים. עד היום שהולכים לבקר את דדה מבינים שאת חוש העיצוב, היצירה והאסתטיקה תמיד היה לה. לדדה יש מחברת מתכונים ישנה אך מסודרת ונקיה מאוד שרשומה בספרדית. דדוש עזרה לנו לתרגם את המתכונים ויצרנו ספר מתכונים שהופץ לכל הנכדים כדי שנוכל להכין את המאכלים האותנטיים שלה.

כשהלכתי ללמוד קונדיטוריה חשבתי מה גרם לי להתאהב בזה, ונזכרתי בדדוש, בעוגות, הריבות והלחם הרך, הבנתי שספגתי ממנה הרבה. במגשי האירוח שלי הכנסתי לתפריט את הלחם המתוק והחגיגי שלה, כריכים של טורטייה ספניולה וריבות מיוחדות שהייתה מכינה. כמובן שהטעם בא יחד עם הנראות, עיצוב ויצירה הם חלק ממני, גדלתי בבית יצירתי, להורים מעוררי השראה.

 ...