Simplay

//מצב טיסה//

נכון שהכפתור הזה בפלאפון

יכול ממש להצליח חיים? 😱

אנחנו בעומס פסיכי,

בוואטספ, באינסטגרם, בפייסבוק

17 שיחות שלא נענו

503 מיילים שלא קראנו,

ואז בלחיצת כפתור פשוטה

על האייקון המתוק הזה של המטוס ✈️

פתאום,

יש שקט, דממה.

כאילו המוזיקת טראנס שהייתה באווירה

התחלפה בדממת אלחוט

כאילו נכנסנו לאיזו

סדנת ויפאסנה בצפון... 🧘🏻‍♀️

ואם היה אפשר לקחת את הכפתור הזה

ולהשתמש בו בחיים האמיתיים,

הייתם לוחצים עליו?

אז בדיוק כמו שבפלאפון

יש מאות אפליקציות והתראות,

ככה גם בחיים שלנו. 🥺

ספורט, זוגיות, משפחה, ילדים

קריירה, עסקים, השקעות,

תחביבים, חברים, התנדבות

וזה רק קצה המזלג.

אז משהו שלמדתי על בשרי עם השנים.

זה שצריך לבחור. לבחור במה להתמקד.

ואולי יותר חשוב,

זה על מה אני לוחץ על הכפתור

מפעיל ״מצב טיסה״

ויוצר לי שקט לתקופה מסויימת. 🙏

כי אם אנחנו מנסים להשיג הכל

בסוף לא נשיג כלום.

תחשבו לרגע:

איזה תחום אני שמ.ה במצב טיסה?

כדי לאפשר לי שקט בראש.

שקט שיאפשר לי לנשום.

תייגו חברים שהם מולטיטאסקרים👇

//אבוקדו ובננות//

איזה שם מוזר תודו? 🤦🏻‍♂️

האמת שלשניה זה היה לי מוזר

לקרוא לסיפור הזה ככה,

אבל זה פשוט התבקש.👌

נכון אין מישהו שלא מכיר

את הכלל ברזל הזה:

״לשים את הבננות על האבוקדו״

איזה כלל מוזר אה?

אבל זה הפך להיות כלל נפוץ

כמעט בכל בית. ✌️

תמיד נראה את האשכול הצהוב

עם הגוש הירוק הזה

קרובים קרובים ולא נפרדים.

עד? שהאבוקדו מבשיל.

חשבתם על זה פעם? 🤔

איך פרי שהוא ממשפחה אחרת לגמרי

עוזר לפרי אחר להבשיל מהר יותר?

אז נכון שיש את גז האתילן

שהבננות מפרישות

(מה שמאיץ את תהליך הבשלות)

אבל בואו בבקשה לא נלך לשם.

אותי יותר מרתק ההרמוניה בין שניהם.

מה שאותי מלמדים 2 הפריות האלו

זה כמה חשוב לגוון את הסביבה שלך❤️

דמיינו סל של אבוקדואים, בלי בננות.

איזה לאט הם מבשילים?

אז נכון, הבננות הן בצבע אחר,

ממשפחה אחרת, אופי אחר,

והכל כמעט אחר.🥑🍌

אבל הפרי הזה עוזר לאותו אבוקדו

להיות בשל יותר.

הבנתם את המסר?

נסיתי להיות הכי ברור שאפשר😅

אם כן,

תייגו בתגובות את הבננה שלכם,

הבן/בת אדם שעוזר.ת לכם

להבשיל מהר יותר😉

//כאבי ברכיים//

שאלה לי אליכם👇

מי מכם כשהוא או היא

שומעים את המילה ריצה

ישר קופץ לו/לה לראש

צמד המילים: כאבי ברכיים? 😨

אז לפי סטטיסטיקה שאני המצאתי

לפחות 73% מכם.

ולמה אני אומר את זה?

אתם יודעים כמה אנשים

שאלו אותי כסיפרתי להם

שרצתי מרתון, שאלו אותי:

תגיד שניר,

אין לך כאבי ברכיים? 🧎🏽

זה לא פוגע בהן?

אז אני כמובן לא חושב

שזה תלוש. 🤷🏻‍♂️

אין ספק שמי שלא עובד

בצורה מקצועית ואחראית,

ושומר על כל הדגשים

עפ״י תכנית אימונים מסודרת

ככל הנראה יחווה כאבי ברכיים.

אבל מי שמקפיד לעמוד

בכל הכללים,

ולבנות את עצמו נכון,

אין סיבה שזה יקרה.🤘

אז מה אני רוצה להגיד כאן.

יש המון תחומים

שישר כשאנחנו שומעים אותם

קופצים לנו לראש כל מיני

צמדי מילים מהסוג הזה

על דברים שעלולים לקרות.

לדוגמא👇

השקעה בנדל״ן = מפחיד ומסוכן

להיות עצמאי = אין ביטחון

שוק ההון = מקום למהמרים

ועוד ועוד...

שימו ❤️

לצמדי המילים שקופצים לכם

כשאתם שומעים משהו

חדש שלא חוויתם

ותשאלו את עצמכם

מי החליט שזה באמת נכון? 🤔

שנירוס.

//לסגור טאבים//

🤔מכירים את התופעה הזאת

שאתם במחשב,

ואז שניה לפני שאתם מסיימים

אתם לא סוגרים את כל הטאבים?

נו טאבים- האתרים שגלשתם בהם.

כן, כן זה קורה לכולנו.

אבל מה הקטע,

שכשאנחנו נכנסים חזרה,

מה קורה? 🤷🏻‍♂️

קופץ לנו מסך מלא בטאבים ישנים

שמי יודע למה לא סגרנו אותם,

אבל אנחנו אומרים לעצמנו:

״תשאיר, כנראה שזה חשוב.״

אז ככה בדיוק נוצר דבר שנקרא

עומס יתר. 🥵

לי בעבר זה קרה בפלאפון.

לא הייתי סוגר אפליקציות שהייתי

משתמש בהן.

אבל אז כשנכסתי חזרה לטלפון

קלטתי שרק העומס והחוסר סדר

עשה לי כאב ראש. 🤦🏻‍♂️

בואו נקח לשניה את אותם

הטאבים שאנחנו לא סוגרים

ונתייחס לכל טאב כאירוע עבר שקרה.

אז תחשבו כמה ״טאבים פתוחים״

יש לנו בראש? 🙇🏻‍♂️

תחשבו כמה אירועים לא סגרנו?

כמה משימות מטרידות אותנו?

חשבתם על איזה עומס זה יוצר לנו?

איך מסבך לנו את החיים?

רק קמנו בבוקר,

פתחנו את העיניים,

וסרגל מלא ב״טאבים פתוחים מהעבר״

קופצים לנו.💥

אז בדיוק כמו שברור לנו עכשיו

את החשיבות של הפעולה הפשוטה

במחשב שנקראת לסגור טאבים.

הגיע הזמן להחליט לסגור

את הטאבים שהשתמשנו בהם בראש

בכל סוף יום.👌

שנירוס🙋🏻‍♂️

//ליל הסדר//

הכל מוכן.👌

הסכו״ם והצלחות מסודרות כמו חיילים.

הכוסות והמפיות מחכות להתחיל. 🍽

והשולחן ערוך ומוכן לילה של פעם בשנה.

אישית,

אני מאד אוהב את ליל הסדר. 🏠

פחות בגלל המצוות שהוא מביא איתו

יותר בזכות סעודת החג המשפחתית והמיוחדת.

אני זוכר שפעם שאלתי את סבא שלי

למה ליל הסדר נקרא ליל הסדר.

והוא ענה לי:

״ליל הסדר נקרא כך כי יש סדר מסוים לניהולו.״

לימים הבנתי שאומנם את ליל הסדר של פסח

אני מקיים רק פעם בשנה,

אבל בעצם בכל לילה לפני שאני הולך לישון

אני מקיים ״ליל סדר״ משלי. 😇

כמו שסבא אמר:

לילה שיש לו סדר מסוים לניהולו.

שמתי ❤️ שפיתחתי לעצמי מנהג קבוע

שבכל סוף יום אני מקיים ליל סדר יומי

שבו אני סוגר את היום שהיה

ומתכנן את היום שיהיה. 🤲🏻

עכשיו למה אני מעלה את זה בפניכם?

כי לפעמים אנחנו צריכים לדעת

להמציא לעצמנו מנהגים נוספים

שלא בהכרח כתובים איפשהו.

המנהג ליל הסדר היומי שבניתי לעצמי

שבו אני מסמן 3 דברים שהשגתי היום,

ואז עובר על היום שלמחרת

ומפרק את הלו״ז למשימות פשוטות לביצוע

שיפור לי את האפקטיביות פלאים,

והכי חשוב-

מעניק לי באותו הלילה

שינה הרבה יותר רגועה. 🛏

אז כל מי שקרא עד לכאן,

״ליל הסדר היומי״ קורא לכם.

חג שמח🙋🏻‍♂️

//לקטוף לימונים//

🤭אתם תאמינו לי

אם אני אגיד לכם

שהעץ לימונים שבתמונה

הוא אחד השיעורים הראשונים

שקבלתי בחיים

בעולם היזמות וההשקעות? 👀

כן כן...

קשה לראות אבל מימין

לעץ לימונים המפואר שלנו היום

יש עץ שזיפים קטן שמסתתר לו.

כשהייתי ילד, אחת המשימות

שהכי לא סבלתי לעשות 😡

הייתה לאסוף שזיפים שנפלו על הרצפה.

פעמיים, שלוש בשבוע הייתי צריך

להקדיש מעל חצי שעה לאסוף

מאות שזיפים שנפלו על הרצפה

בטענה שכשהם נרקבים על הרצפה

אז הם יפגעו בשורשים של אותו עץ לימונים

שבאותה תקופה היה קטנטן , ירוק

וכמובן ללא פרי. 🦚

במשך כמה שנים טובות,

איסוף שזיפים מהרצפה הייתה אחת

ממטלות הבית הבלתי נסבלות שהיו לי.

עד, שיום אחד התחילו לגדול לימונים על העץ. 🍋

אני זוכר את ההתרגשות שהייתה לי🥺

פתאום קלטתי איזה גודל העץ הזה הגיע.

והיום, במשך שנים אני קוטף בעונה

עשרות לימונים בכל שבוע 🍋

רק בזכות ששמרתי על העץ היקר

כשהיה צעיר וחלש.

העץ הזה לימד אותי,

כמה שווה להשקיע במשהו,

למרות שעדיין לא רואים את הפירות ממנו,

גם אם זה לוקח שנים. 🤷🏻‍♂️

כי בסוף?

אפשר לקטוף פירות

למשך כל החיים. 👌

מכירים אנשים שעבודים קשה
וישמחו לקרוא את זה?
פשוט תתייגו אותם👇

//פתחי אוורור//

רצים, רצים, רצים. 🏃🏻‍♂️🏃🏼‍♀️

ועוד קצת רצים, רצים...

כמה דברים יש לעשות!

יייאאללה?! איך נספיק את הכל? 😵

טוב אז ממשיכים לרוץ ולרוץ...

אבל רגע...!

אף פעם לא ראינו רצ.ה מרתון,

שמתכוננים למירוץ,

ולא מפסיקים לרוץ.

הם קמים בבוקר עושים שעה/שעתיים

של אימון, ואז?

עוצרים, שותים, אוכלים, נחים

מה שנקרא- מתאוששים!

ההתאוששות לא קורית רק בשינה,

היא גם קורית בכמה שעות של אחרי הריצה.

זוכרים את הפוסט //הפסקת סיגריה//

של שבוע שעבר? 👌

אז נכון שהכמה דקות האלו

של העצירה היומית

עוזרים לנו מאד ״להוריד פאניקה״.

אבל לא מספיק לנו כמה דקות

של רוגע ונשימות כדי להתאושש.

בדיוק כמו שאותו רץ או רצה

ממתינים בסבלנות 24/48 שעות

עד האימון הבא. 🙏

תגידו,

מה קורה כשאין אוויר באוטו?

בדיוק!

פותחים חלון. מייצרים פתח אוורור.

כזה מה שמאפשר לנו

להמשיך בנסיעה עם חיוך.

ועכשיו באו נרחיב. ✍️

בכל מוצ״ש אני מתכנן את השבוע שלי

לפרטי פרטים. מה קורה בדיוק בכל יום.

ואחד הדברים שהתחלתי לקחת בחשבון,

אלו //פתחי אוורור//. 😎

יום חופשי, זמן קריאה וכתיבה, זמן עם חברים,

טיול בטבע, ספורט, זמן להשתעמם ועוד...

אלו שנותנים לי את הכוח,

וממש עוזרים לי לא לברוח.

אלו שממלאים אותי באוויר נקי ורענן,

אלו שנותנים לי דלק להמשיך לנסוע,

בכביש הזה שנקרא- החיים. 🏎

אז כתבו לי בתגובות,

מהם //פתחי אוורור// השבועיים שלכם?

//להוציא את הזבל//

כמה פעמים אתם עושים את זה?

פעם ביום?

פעם ביומיים?

(מקווה שלא פעם בשבועיים😅)

נכון שזה משהו כל כך בסיסי,

פשוט ומוטמע בנו?

בואו נחשוב ביחד מה היה קורה,

אם לא היינו מוציאים את הזבל

לפחות פעם בשבוע...

איך המטבח היה מריח?

היה די מסריח אה?! 🤢

מישהו מכם היה מוכן לדבר כזה?

כנראה שלא...

ועכשיו... באו נרחיב.

כמה זבל מצטבר בראש שלנו

במהלך היום?

מחשבות שליליות, פחדים, חששות
מה יגידו, איך אני נראה, מה יקרה אם?

לא יודע מה אתכם,

אצלי, מלא. 😩

כלכך הרבה,

שלפעמים צריך משאית

שתעזור לי להוציא אותו מהראש שלי.

הזבל הזה, כל הזמן נאגר לי בראש,

ואני לפעמים שואל את עצמי:

״איך זה שהוא לא נגמר...?״

״למה כל יום הוא מצטבר מחדש?״

הרי אני עובד על עצמי כלכך קשה

מתפתח, מתקדם, מאתגר את עצמי

ומוכיח כל פעם מחדש שאני יכול ומסוגל...

ושוב הזבל חוזר. כל יום מחדש... 🥺

אבל אז,

אני מזכיר לעצמי,

שבדיוק כמו במטבח שלנו,

כשאנחנו מכינים ארוחה טעימה,

אוכלים, נהנים, מנקים ומסדרים.

מצטברת ערמת זבל בפח. 🚛

זה טבע העולם.

וכן כן, זה גם טבע האדם.

לחיות, לחשוב, לפעול ולעשות

וגם כל יום את זבל לפנות.

אז בואו נחזור על השאלה:

איך ״המטבח״ שלנו היה מריח

אם לא היינו מוצאים את הפח? 😵

אני דואג להוציא את הזבל

כדי שלא אכנס לאבל...

אז רשמו לי בתגובות:

איך אתם מוציאים את הזבל? 🙋🏻‍♂️

//גלגל רזרבי//

נוסעים באוטו. 🚗

העליות של ירושלים.

הרכב מתפס לו על הכביש.

אווירה רגועה.

ופתאום:

קול של פיצוץ קל נשמע לו...

מה זה?

יש מצב שפנצ׳ר? 😩

שיט נו אין איפה לעצור...

הרעש מתחזק...

טוב זה ברור שקרה משהו...

שווה לעצור אני אומר,

למרות שמסוכן...

עוצרים.

יוצאים.

גלגל שרוף.

באסה. 😅

טוב נו.

יאללה,

פותחים את הבגאז׳...

ומה יושב שם ומחכה בסבלנות?

כמובן!

הגלגל הרזרבי המהולל🤩

איזה כיף שאתה מחכה כל כך יפה.

איזה כיף שמישהו חכם חשב עליך ודאג

לשים אותך שם לעת צרה.

אז ״תסריט האיימים״ נגמר,

ברבע שעה של החלפת גלגל.

עכשיו בואו נשנה קצת את העלילה.

אנחנו פותחים את הבגאז׳

ו..........

הוא ריק.

אין גלגל רזרבי.

מה עושים??? 😱

מה שבטוח זה לא יקח רבע שעה,

אולי רבע יממה.

תחשבו איך הדבר ה״קטן והפשוט״ הזה

שמישהו חשב עליו ושם לנו אותו ברכב,

מקל לנו כלכך על החיים.

סה״כ תכנון ומחשבה.👌

עכשיו בואו נרחיב קצת.

תחשבו על כל תחום בחיים.

ספורט, הצלחה, קריירה, זוגיות,
מערכות יחסים, כסף, עסקים...

מה קורה שנוסעים בכל אחד מהתחומים האלו

ואין לנו גלגל רזרבי כזה מאחורה?

חשבתם על זה? 🤔

מתי ישבנו (כמו המנדס שתכנן לנו את הרכב)

וחשבנו על התקלות שיכולות להיות,

ומה ״הגלגל הרזרבי״ המתאים להם?

מה קורה אם נגמר הכסף?

מה קורה אם נפצענו בספורט?

מה קורה אם הזוגיות נגמרה?

אנחנו הרבה פעמים נמנעים ממשהו

רק מהפחד ״שיהיה לנו פנצ׳ר״. 🚗

אבל אנחנו שוכחים,

שגם ברכב שלנו זה יכול לקרות.

ומה שנותן לנו את הביטחון

זה הגלגל הקטן והפשוט הזה

שנקרא: //גלגל רזרבי//

והמוסר השכל:

תבדקו שיש לכם

גלגל רזרבי מאחורה 😉

שניר.

//תבלינים הוספת?//

נכון שלא משנה מה,

אם אתם מבשלים משהו

כל דבר קטן, 🥘

ונמצא איתכם עוד מישהו,

תמיד תעלה בסוף השאלה:

״תבלינים הוספת?״ 🧅🍅🧄

מלח, פלפל, פפריקה, שום, צילי,
אורגנו, בזיליקום, כורכום ומה לא...

מכל צבעי הקשת. 🌈

רק שיהיה! ושיהיה, טעים ומתובל.

חשבתם פעם על אוכל בלי תבלינים?

דמיינו לרגע מרק בלי תבלינים...

איך מרגיש?

איך זה אוכל בלי טעמים מיוחדים?

נכון? סתם אוכל שגרתי.

איזה משעמם אה?

נכון שזה נראה לנו מובן מאליו?🙄

(הכוונה לשים תבלינים באוכל כן?)

תמיד שאני מכין את

״השקשוקה של שניר״

בצימר של שניר,

אני מנסה ״תבלין חדש״. 🙋🏻‍♂️

עכשיו שתבינו,

אני בתור בשלן חובבן

לא קורא לתבלין רק אם הוא אבקה מרוסקת,

מבחינתי כל דבר חדש שנכנס לשקשוקה שלי

הוא תבלין. מתבל את העיניינים אני קורא לזה.

ואת האמת?

אני לא בשלן דגול. שלא נאמר שף.

אבל תמיד ידעתי לתבל.🕺🏻

אבל שניר, מה הקשר עכשיו לתבלינים?

אז זהו שזה בדיוק הקשר.

מה שאני רוצה להעלות כאן היום,

זה איך כמה תבלינים פשוטים,

עושים מנה שלמה.

עד עכשיו חשבתם על אוכל אה?

תרחיבו תרחיבו...🧚‍♂️

אני מדבר על היום-יום שלנו.

על התבלינים הפשוטים של החיים,

אלו שמוסיפים קצת צבע לחיים השגרתיים שלנו.

מוכנים לתבלין בעוד

3... 2... 1... 🤪

קלטתם?

אז שוב... 3... 2... 1... 🤓

שמתם לב איך סמיילי קטן מתבל את העיניינים?

נכון שכל אחד מאימוג׳ים למעלה

עשה משהו שונה?

הביא טעם אחר למילים?

אז למה לא לכתוב עם אימוג׳ים,

אם העולם יצר לנו את התבלינים האלו? 🤔

תחשבו על זה:

כל דבר חדש שאנחנו מכניסים למנה הזאת

שנקראת ״היום שלנו״ הוא ממש תבלין,

שמשנה את הטעם שלו.

מגניב נכון?

תחשבו לאן אפשר לקחת את זה? 😇

אשכרה לכל תחום בחיים...

אז אני מפקיד להכניס תבלין חדש ופשוט אחד

ליום שלי, בכל יום מחדש.

הדבר הפשוט הזה, והמודעות אליו,

יכולה לייצר לנו חיים, לא פחות משף דגול

במסעדת השף של החיים.👨🏻‍🍳

אז איזה תבלין הוספתם ליום שלכם היום?🤩

//הפסקת סיגריה//

גילוי נאות,

אף פעם לא נגעתי בסיגריה,

גם לא בכל האחים והאחיות שלה...

זה אף פעם לא עשה לי את זה

(חלילה לא שופט את מי שמעשן כן?)

אבל יש משהו אחד שלא שמתי לב אליו

ואולי קצת פספסתי בהרגלי המעשנים.🤷🏻‍♂️

משהו שרק לאחרונה הבנתי את החשיבות שלו

משהו שמי שמעשן מכיר מקרוב

משהו שקורה על בסיס יום יומי.

משהו שנקרא טקס ״הפסקת סיגרייה״.

תמיד שחברים היו אומרים לי:

״שניר אתה בא איתי החוצה לעשן...?״

בואו נגיד שלא הייתי יוצא החוצה בדילוגים...😌

הייתי לוקח נשימה עמוקה ונקייה,

ויוצא החוצה רק בשביל להמשיך את השיחה

ולארח חברה לאותו חבר שהזמין אותי

לחלוק אתו את הטקס המיוחד שלו

טקס ״הפסקת סיגריה״

בכנות?🙄

רק רציתי שזה יגמר.

כדי שנוכל לחזור לשיחה נורמלית

ושאני אוכל לנשום סוף סוף לרווחה...

אבל,

כמו שאמרתי...

היה שם משהו שפספספתי.

לא את הסיגריה כמובן,

אלא את ההרגל המיוחד הזה

שמי שמעשן עושה,

(אולי לפעמים באופן לא מודע)

ועוצר את החיים לכמה דקות

יוצא החוצה לשאוף אוויר

לצאת שנייה מהמרוץ.

ולהתרכז בדבר אחד.

בסיגריה שלו.

לא הבנתי את הכוח של זה,

עד שהגעתי לפני כמה שנים

לשיעור ראשון במשהו שנקרא מיינדפולנס...

ישבנו במעגל כיתה שלמה

בשקט,

עיניים עצומות,

נשימות עמוקות,

גב זקוף,

והיינו צריכים לדמיין רק דבר אחד

במשך 10 דקות.

״תפוח״.🍎

פאקינג ״תפוח״ אתם קולטים?!

מה חטאתי?

מה תפוח עכשיו?

תנו לי לצאת לרוץ!!!🏃🏻‍♂️

יש לכם מושג כמה סבלתי באותו הרגע?

חחחח הרבה מאד 😩

אבל,

אחרי שחזרתי הביתה,

לחדר השקט שלי,

התיישבתי על המיטה לכמה דקות

ופתאום קלטתי

שאני כמעט לא עוצר במהלך היום שלי,

לא נושם אוויר רגוע לכמה דקות

ומתרכז במשהו אחד ויחיד.

אני רוב הזמן בתנועה, באנרגיה גבוהה

הראש לא מפסיק לחשוב

רעיונות, דמיונות, מחשבות...

נון סטופ.

ועד אותו היום אמרתי לעצמי:

״ככה אני, לא יכול לעצור״

אבל אז הבנתי,

הבנתי את הכוח של הפסקת הסיגריה

רק בלי החלק של הסיגריה.😅

היום אני נוהג למצוא את

״הפסקות הסיגריה שלי״

כמה דקות של נשימות במהלך היום

תרגולי יוגה, קריאה, כתיבה

קפה על הדשא של איכילוב עם חברים טובים.

ההפסקה הפשוטה והקטנה הזאת,

פעם בכמה שעות,

הפכו לי את החיים להרבה הרבה יותר

נעימים , רגועים והכי חשוב...

פשוטים.

אז מה אתם עושים

בהפסקת הסיגריה שלכם?😊