SL TechnoVision Lab

לאחרונה צפיתי בסרט יוטיוב שריתק אותי. סרט עשוי היטב, מעניין ומסביר בצורה יפה ומרתקת את הפילוסופיה שנקראת קאיזן, Kaizen.
תאורית עבודה שפותחה בארה"ב ואומצה, הוטמעה טופחה והשתכללה ביפן של אחרי מלחמת העולם השניה לכדי פילוסופיה. מדינה שרצתה להשתקם מהמלחמה שיפרה את הפריון שלה בצורה משמעותית מאוד.
תאגידים יפניים מצליחים במיוחד כמו טויוטה, מיצובישי, סוני והונדה משתמשים בפילוסופיה כדי לקדם את יכולתם להוביל בטכנולוגיה, תכנון, בטיחות עובדים, תשומת לב לפרטים, שיווק, חשיבה אסטרטגית חדשנות פורצת דרך ועוד. באופן מפתיע, זוהי שיטה שכל אחד יכול להשתמש בה גם בחייו האישיים, והתוצאות יוצאות דופן.

המילה קאיזן היא שילוב של שתי מילים יפניות: קאי שמשמעותה שינוי, וזן שמשמעותו טוב, שינוי הוא טוב. המילה קאיזן מתייחסת לשינוי מתמשך שמביא לתוצאות חיוביות ומצטברות.
בתמצית, קאיזן היא פילוסופיה שבה שיפורים זעירים מוגדרים ומבוצעים באופן רציף כדי להשיג תוצאה רצויה. המטרות מוגדרות בבירור ופעולות זעירות ננקטות כדי להשיג אותן. הרעיון הכללי הוא:
1. להגדיר תוצאה רצויה, מה שאתם מקווים להשיג באופן ספציפי.
2. ליישם שינויים קטנים.
3. לבחון את ההשפעה של פעולות אלו.
4. לבצע שינויים זעירים נוספים כדי לייעל את התוצאות.
זהו תהליך מתמשך ויעיל להפליא. השיטה היא להפחית את המאמץ לפעולות הקטנות ביותר האפשריות תוך ניטור התוצאה.
בארגונים, כשעובד או מנהל מגיע עם הצעת ייעול או הצעת תיקון, הרבה פעמים, המשמעויות קשות לארגון: הקצאת משאבים גדולים, עלויות כבדות שאינן מתוכננות, עצירה של תהליכים עובדים ועוד... לכן הפילוסופיה הזו כל כך יפה הצעדים הקטנים, צעד צעד תוך בדיקת ההשפעה של הצעד, תיקון נוסף וחוזר על עצמו.
מה שעוד יותר יפה בפילוסופיה הזו שהתהליך הזה נכון גם לחיינו האישיים, במערכות יחסים עם בני זוג, עם הילדים, במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו כמו כושר, לימודים מיומנויות חדשות, התפתחות אישית ועוד ועוד... צעדים קטנים הם הדרך הנכונה להשיג את התוצאה הגדולה עבורנו.
אז תחשבו על זה, איפה אתם מיישמים את פילוסופיית קאיזן ואיפה אתם יכולים להשתמש בה.
לינק לסרט:
https://www.youtube.com/watch?v=VbuJVIUi5Xo

צום קל🤍

שנה טובה 🤍🤍

בדרך כלל לוקח זמן למהנדס חדש להיכנס לעניינים בצוות קיים.
צריך להכיר את המערכות, להבין את התהליכים והפרויקט בינתיים מחכה.
אני רגיל לעבוד אחרת.
עם מעל 20 שנות ניסיון בתעשיית המדיקל והמיקרואלטרוניקה, אני יודע להשתלב בזמן אפס בין אם זה באתר שלכם, במערכות שלכם, או מרחוק ולהתחיל להוציא תפוקה כבר מהיום הראשון.

בלי עיכובים, בלי עקומת למידה ארוכה פשוט מישהו שיודע לקפוץ ישר למים ולהיות חלק מהעשייה.
צרו קשר
שאול
0548383550

שמעתם על סינדרום הסטודנט?
במהלך לימודי לתואר בהנדסת מערכות, בקורס ניהול פרויקטים, המרצה סיפר לנו על "סינדרום הסטודנט". הסיפור היה פשוט: יש לסטודנט מטלה לעוד שבועיים, והוא אומר לעצמו "יש זמן" אעשה אותה שלושה ימים לפני ההגשה. שלושה ימים לפני ההגשה הוא שוב דוחה את ביצוע המשימה, משוכנע שיספיק ביום אחד. יום לפני הוא כבר בטוח שיספיק בכמה שעות ודוחה לשעות אחר הצהרים. אחר הצהרים חברים מתקשרים ומציעים לו ללכת לים לשתות בירה והוא הולך, דוחה את המשימה לערב. בערב הוא עייף ודוחה לבוקר ההגשה, קם מוקדם מאוד ומבצע את המשימה ברגע האחרון, הוא מצליח להגיש בקושי, ואולי אף באיכות בינונית.
לתופעה הזו קוראים גם, דחיינות. מכירים?
הסיפור הזה מלווה אותי מאז 2005 ומהווה עבורי נקודת יחוס שאיני רוצה להיותה בה, כך אני שואף ככל יכולתי לנהל את הזמן בצורה שמנטרלת סיכונים, שומרת על לוחות זמנים, ומשאירה מקום לבלתי צפוי. זה לא בא מהיום למחר, אלא ידע נרכש וניסיון שנבנה עם השנים.
כולנו מתמודדים עם האתגר של ניהול זמן אפקטיבי. במובן הזה, הסיפור על סינדרום הסטודנט לא שייך רק לסטודנטים הוא שייך לכולנו. אולי דווקא ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לנהל את הזמן טוב יותר, ולהפוך את הסיפור הזה לתזכורת שימושית בחיי היומיום.
אני סקרן לשמוע מכם:
איך אתם מתמודדים עם סינדרום הסטודנט?
איפה הסיפור פוגש אתכם?
איזו השראה או מחשבה הסיפור מעלה אצלכם?

לגעת בפסגה!

כלי עבודה, רבותי…
מבחינתי הם לא רק חובה אלא גם הנאה.
אני נהנה לקנות אותם, אוהב להשתמש בהם, ובסוף הם חוסכים לי הרבה זמן ועבודה.
בתמונה סט שקענים מהמעבדה.
מי מזדהה עם המשפט הבא?
כלים מסודרים = זמן שנחסך.

לגעת בפסגה!

ביום ראשון 07/09/2025 שוב חיברתי בין כמה עולמות שאני אוהב, הנדסה, אופניים, תנועה, פיתוח מוצר והערכה, הכרת תודה לפצועי צה"ל.
ב־Restart | MAKERS יצרנו בעבר פתרון מותאם לפצוע צה״ל שאיפשר לו לרכוב שוב, ועכשיו בחנו איך להתאים אותו לפצוע נוסף.
מעבר לטכנולוגיה, זו ההזדמנות לפגוש אנשים, להקשיב, וליצור פתרון אישי שעושה את ההבדל.

לגעת בפסגה!

הייתם מקריבים פשטות בשביל יתרון בביצועים? דוקאטי עשתה זאת ומגדירה בכך זהות ובידול.

בשנת 1956 דוקאטי אימצה במנועי הבעירה הפנימית שלה מערכת שסתומים ייחודית Desmodromic , דזמו. הרעיון של שליטה חיובית בשסתומים היה מוכר גם קודם ושימש, בין היתר, במנועי מירוץ של יצרנים אחרים. הבחירה של דוקאטי הייתה הימור מודע: ללכת על מורכבות מכנית כדי לזכות בשליטה דינמית ובביצועי קצה.
מה עושה מערכת השסתומים במנוע?
מערכת השסתומים (Valve Train) מנהלת את חילופי הגזים, פתיחת שסתומי היניקה להכנסת תערובת אוויר דלק, וסגירתם. פתיחת שסתומי הפליטה לפינוי גזי השריפה, וסגירתם. כל זה בתזמון מדויק ביחס למחזור הבעירה.
גל הזיזים (Camshaft) קובע את תזמון פתיחת/סגירת השסתומים באמצעות הזיזים (cam lobes), ומסונכרן אל גל הארכובה (Crankshaft), שממיר את תנועת הבוכנות לסיבוב.
ברוב המנועים משתמשים בשסתומים עם קפיצי סגירה. הזיז פותח, הקפיץ סוגר. החיסרון מופיע בסל״ד גבוה מאוד בשל אינרציה ומגבלות תגובת הקפיץ עלול להתרחש Valve Float השסתום אינו אוטם את הבוכנה ואטימה נפגעת בדיוק כשצריך ביצועים. דוקאטי בחרה ב‑Desmodromic Valve system הזיזים שולטים גם בפתיחה וגם בסגירה (שליטה חיובית), מצמצמים Float ומאפשרים תזמון מדוייק יותר וחד משמעי בסל״ד קצה.
יתרונות:
• יציבות בסל״ד גבוה ותזמון עקבי (פחות Float/Bounce).
• אפשרות לפרופילי זיז אגרסיביים יותר זרימה/מילוי טובים יותר.
• פחות תלות בהתנהגות הקפיץ בתנאי קצה.
חסרונות:
• מורכבות מכנית גבוהה יותר חיכוך, שחיקה ורעש.
• תחזוקה וכיולי מרווחים תובעניים יותר.
• עלויות ייצור ושירות גבוהות יחסית.
כיום דוקאטי מפעילה את הבחירה הזו באופן סלקטיבי, בדגמי תיור/כביש מסוימים עברה למערכות עם קפיצי סגירה כדי להשיג אמינות ומרווחי טיפול ארוכים, בקצה הספורטיבי והמירוצים היא שומרת על Desmo, שם השליטה החיובית עדיין מתורגמת ליתרון בביצועי קצה. במקביל, התעשייה הוכיחה שניתן להגיע לרמות ביצועים גבוהות מאוד גם עם קפיצי שסתומים מודרניים.
אני מניח שהעדפת דוקאטי בביצועי קצה על פני פשרה במורכבות מכנית כדי לקבל שליטה דינמית ושיאי סל״ד עלתה בשנים של שיפור פרופילי הזיז, טולרנסים, חומרים ושימון, יחד עם בניית שרשרת אספקה, כלים ותהליכי כיול ושירות שמתאימים לייצור סדרתי. כך נבנה בסיס הנדסי ידע וניסיון שקשה להדביק. בנוסף זו בחירה טכנולוגית שמביאה לבידול ומיתוג.

מה נכון לפילוסופיית המוצר והלקוחות שלך, האם היו לכם בחירות נועזות או בחירות שאינן שמרניות במוצרים שאתם פיתחתם?

לגעת בפסגה!